Collected from HeArukh Berakhot 22b – הערוך על סדר הש"ס ברכות כב:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

בְּקִילְעָא דְּרַב אוֹשַׁעְיָא, אֲתוֹ וּשְׁאִלוּ לְרַב אַסִּי. אֲמַר לְהוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְחוֹלֶה הַמַּרְגִּיל, אֲבָל לְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ פָּטוּר מִכְּלוּם. א״ראָמַר רַב יוֹסֵף: אִצְטְמִיד חַצְבֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. מִכְּדֵי כּוּלְּהוּ אָמוֹרָאֵי וְתַנָּאֵי בִּדְעֶזְרָא קָמִיפַּלְגִי, וְנֶחְזֵי עֶזְרָא הֵיכִי תַּקֵּן. אָמַר אַבָּיֵי: עֶזְרָא תַּקֵּן לְבָרִיא הַמַּרְגִּיל מ׳אַרְבָּעִים סְאָה, וּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ ט׳תִּשְׁעָה קַבִּין. וַאֲתוֹ אָמוֹרָאֵי וּפְלִיגִי בְּחוֹלֶה. מָר סָבַר חוֹלֶה הַמַּרְגִּיל כְּבָרִיא הַמַּרְגִּיל וְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ כְּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ. וּמַר סָבַר חוֹלֶה הַמַּרְגִּיל כְּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ, וְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ פָּטוּר מִכְּלוּם. אָמַר רָבָא: נְהִי דְּתַקֵּן עֶזְרָא טְבִילָה, נְתִינָה מִי תַּקֵּן?! וְהָאָמַר מָר עֶזְרָא תִּקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין. אֶלָּא אָמַר רָבָא: עֶזְרָא תַּקֵּן טְבִילָה לְבָרִיא הַמַּרְגִּיל מ׳אַרְבָּעִים סְאָה. וַאֲתוֹ רַבָּנַן וְהַתְקִינוּ לְבָרִיא לְאוֹנְסוֹ ט׳תִּשְׁעָה קַבִּין. וַאֲתוֹ אָמוֹרָאֵי וְקָא מִיפַּלְגִי בְּחוֹלֶה, מָר סָבַר חוֹלֶה הַמַּרְגִּיל כְּבָרִיא הַמַּרְגִּיל, וְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ – כְּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ, וּמַר סָבַר לְבָרִיא הַמַּרְגִּיל מ׳אַרְבָּעִים סְאָה, וְחוֹלֶה הַמַּרְגִּיל כְּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ – ט׳תִּשְׁעָה קַבִּין. אֲבָל לְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ פָּטוּר מִכְּלוּם. אָמַר רָבָא ^אהִלְכְתָא: בָּרִיא הַמַּרְגִּיל וְחוֹלֶה הַמַּרְגִּיל – אַרְבָּעִים סְאָה. וּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ – תִּשְׁעָה קַבִּין. אֲבָל לְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ – פָּטוּר מִכְּלוּם.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: בַּעַל קֶרִי שֶׁנָּתְנוּ עָלָיו ט׳תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם – טָהוֹר. בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – לְעַצְמוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים אַרְבָּעִים סְאָה. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מ׳אַרְבָּעִים סְאָה מִכׇּל מָקוֹם. ר׳רַבִּי יוֹחָנָן וריב״לוְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ור״אוְרַבִּי אֶלְעָזָר ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא. חַד מֵהַאי זוּגָא וְחַד מֵהַאי זוּגָא אַרֵישָׁא, חַד אָמַר: הָא דְּאָמְרַתְּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְעַצְמוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים מ׳אַרְבָּעִים סְאָה, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְחוֹלֶה הַמַּרְגִּיל, אֲבָל לְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ ט׳תִּשְׁעָה קַבִּין. וְחַד אָמַר: כׇּל לַאֲחֵרִים, אֲפִילּוּ חוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ עַד דְּאִיכָּא מ׳אַרְבָּעִים סְאָה. וְחַד מֵהַאי זוּגָא וְחַד מֵהַאי זוּגָא אַסֵּיפָא. חַד אָמַר: הָא דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה מ׳אַרְבָּעִים סְאָה מִכׇּל מָקוֹם – לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקַרְקַע, אֲבָל בְּכֵלִים – לֹא. וְחַד אָמַר: אפי׳אֲפִילּוּ בְּכֵלִים נָמֵי. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר אפי׳אֲפִילּוּ בְּכֵלִים – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר״ ״מ׳אַרְבָּעִים סְאָה מִכׇּל מָקוֹם״. אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בְּקַרְקַע – אִין, בְּכֵלִים – לָא, ״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוּיֵי מַאי? לְאֵתוּיֵי מַיִם שְׁאוּבִין. רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ וְרָבָא (בְּרַבִּי) בַּר שְׁמוּאֵל כְּרִיכוּ רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. א״לאֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: הַבוּ לִי לְדִידִי לִבְרוֹךְ, דִּנְפוּל עִילָּוַאי ט׳תִּשְׁעָה קַבִּין. אֲמַר לְהוּ רָבָא (בְּרַבִּי) [בַּר] שְׁמוּאֵל: תְּנֵינָא, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – לְעַצְמוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים – מ׳אַרְבָּעִים סְאָה. אֶלָּא, הַבוּ לִי לְדִידִי לִבְרוֹךְ, דִּנְפוּל עִילָּוַאי אַרְבָּעִים סְאָה. אֲמַר לְהוּ רַב הוּנָא: הַבוּ לִי לְדִידִי לִבְרוֹךְ, דְּלֵיכָּא עִילָּוַאי לָא הַאי וְלָא הַאי. רַב חָמָא טָבֵיל בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְפִסְחָא לְהוֹצִיא רַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. ^ביָרַד לִטְבּוֹל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תְּהֵא הָנֵץ הַחַמָּה – יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא, וְאִם לָאו – יִתְכַּסֶּה בְּמַיִם וְיִקְרָא. וְלֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בַּמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְּמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה – ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי – לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי – אֵינוֹ מַפְסִיק וְעוֹלֶה, אֶלָּא מְגַמְגֵּם וְקוֹרֵא. ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין בַּעַל קֶרִי רַשַּׁאי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מג׳מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. תַּנְיָא אִידַּךְ: ^גהָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְרָאָה צוֹאָה כְּנֶגְדּוֹ – מְהַלֵּךְ לְפָנָיו עַד שֶׁיִּזְרְקֶנָּה לַאֲחוֹרָיו ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָתַנְיָא לִצְדָדִין. ל״קלָא קַשְׁיָא, ^דהָא, דְּאֶפְשָׁר, הָא, דְּלָא אֶפְשָׁר. ^ההָיָה מִתְפַּלֵּל וּמָצָא צוֹאָה בִּמְקוֹמוֹ, אָמַר רַבָּה: אע״פאַף עַל פִּי שֶׁחָטָא – תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה. מַתְקִיף לֵיהּ רָבָא: וְהָא: ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״ (משלי כ״א:כ״ז)! אֶלָּא אָמַר רָבָא: הוֹאִיל וְחָטָא, אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהִתְפַּלֵּל – תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ^והָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וּמַיִם שׁוֹתְתִין עַל בִּרְכָּיו – פּוֹסֵק עַד שֶׁיִּכְלוּ הַמַּיִם וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל. לְהֵיכָן חוֹזֵר? רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא, חַד אָמַר חוֹזֵר לָרֹאשׁ, וְחַד אָמַר: ^זלְמָקוֹם שֶׁפָּסַק. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ו׳

^ב רמב״ם הלכות קריאת שמע ב׳:ז׳
טור אורח חיים ע״ד:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ד:ב׳

^ג רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים פ״א:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״א:ב׳

^ד רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים פ״א:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״א:ב׳

^ה רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ע״ו:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ח׳

^ו רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ע״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ח:א׳

^ז רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ע״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ח:א׳

E/ע

הערותNotes

ערך זוו זוו – ^א(בבא מציעא קטז. בבא בתרא נב. שבועות מו:) רבא אפיק זווא דסרבלי וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשוים להשאיל ולהשכיר. (עבודה זרה עה) אי הכי אפי׳ זווא דסרבלי נמי אמר ליה רבא כלי סעודה אמורין בפרש׳ פי׳ שני סרבלים (שבת נו. סוכה ד) אתמ׳ רב ורבי חנינ׳ ורבי יוחנן ורב חביב׳ מתנו בכוליה סדר מועד כל כי האי זווא חלופי ר׳ יוחנן ועייל רבי יונתן (ברכות כב:) רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ורבי אלעזר ורבי יוסי בר׳ חנינא פי׳ נמצאו תרי זווי רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי זווא חד רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא זווא חד חד מהאי זווא וחד מהאי זווא כגון רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי יהושע ורבי יוסי או אפכא רבי יוחנן ורבי יוסי ורבי יהושע ור״א (כתובות עא) אם תמצא לומר זווי זווי קתני (שבת קכט) בתלתא מאי טעמא לא משום דקאי מאדים בזווי פי׳ יום ג׳ יבא מאדים ב׳ פעמים בזווי בשעת ח׳ ובשעת כ״ב משום הכי חיישינן לסכנה כי מאדים ממונה על הדם זה פי׳ ר״ח ז״ל. ערך כרך כרך – ^ב(ברכות כב:) כרכו ריפתא בהדי הדדי פי׳ אכלו לחם ביחד. ערך הלך הלך – ^ג(סוטה כב.) תנא התנאים מבלי עולם אמר רבי שמעון וכי מבלי עולם הן והלא מישבי עולם המתעסקים במשנה דכתיב הליכות עולם לו פי׳ הלכות של משנה אלא המתעסקים במשנה ואין מבררין הלכה למעשה. (מגילה כב:) תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (קידושין מט) התקדשי לי בכוס זה על מנת שאני שונה חזקיה אמר הלכות ורבי יוחנן אמר תורה מיתיבי אי זו היא משנה רבי מאיר אומר הלכה רבי יהודה אומר מדרש מאי מדרש מדרש דעל התורה (ברכות כב) בעל קרי שונה בהלכות דרך ארץ פי׳ מסכת קטנה ושמה דרך ארץ ומותר לשנות בה. (יבמות לה) הלכתא כריש לקיש בהני תלת ומפורשין שס א׳ החולץ למעוברת שני דתנן (בבא בתרא קכו) המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד וכו׳ (בבא בתרא קלו פסחים עד) בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא כרבינא לקולא (כריתות יג) אשר דבר ה׳ זו הלכה ביד משה זה תלמוד. הלכה כרבי אליעזר (נדה ח) פי׳ הלכה דכריתות נדה בערך תלמוד. פי׳ הלכתא דבר שהולך ובא מקודם ועד סוף או שישראל מתהלכין בו כאשר תאמר בל׳ ישמעאל אל סירה. (בבא מציעא צג) שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה אבל לא מן התורה (במגלת איכה קראתי למאהבי המה רמוני) שיתי לבך למסלה דרך הלכת אמר ר׳ אחא הלכתי כתיב ללמדך שכל מקום שגלו ישראל שם גלתה שכינה עמהן (א״ב תרגום כמשפט הבנות כהלכתא בנת ישראל ובל׳ גמ׳ אומרים סוגיא תרגום הלך סגי). ערך חצב חצב – ^ד(ברכות ס) חצבי חיוורי דמליין סריקתא פי׳ כדים לבנים מלאים יתושים. ס״א חצבי חיוורי דמליין קיטמא כך אלו התלמידים שהוסיפו אין מעשיהן כלום (פסחים קג:) רב שישא בריה דרב אידי קפיד אחצבא פגימא (פסחים קיא:) צעא אחצבא קשה לעניותא. (סוכה כט) חצבא ושחיל בר ממטלליתא. חצבי לנהרא פי׳ בערך כגני. (ברכות כב) רב נחמן תקן חצבא בת ט׳ קבין. (כלים פרק ג) מלחמיות ועד חצבים גדולים כלוג פי׳ כדים גדולים (א״ב פי׳ חצב בלשון יוני מין כלי וכוס ובפרט של אנשים כפריים ובנקודות אחרות בלשון יוני גביע). ערך לחש לחש – ^ה(ברכות ח. מגילה ו:) אם לחשך אדם לומר בני אל תתחר במרעים. (ברכות כב) נחום איש גם זו לחשה ליה לרבי עקיבא פי׳ אמרה לו דרך סוד. (סוטה מו) משרבו לוחשי לחישות בדין. (פסחים נז) אוי לי מלחישתן פירוש שהיו רכילין. (חגיגה יג) ונבון לחש זה שמוסרין לו דברי תורה שניתנו בלחש פי׳ שהתורה ניתנה בחשאי מפני השטן. ערך פלט פלט – ^ו(ברכות כב) ונדה שפלטה ש״ז (מקואות פרק ח) נכרית שפלטה ש״ז טמאה וכו׳. (נדרים מט:) כל מידעם לא תפלוט קמי רבך פי׳ דאמרינן הרק לפני רבו חייב מיתה חוץ מן קרא ודייסא לאחד שאכל קרא ודייסא אם אינו רק אחריהן מזיקין לו ששורפין גופו כפתילה של אבר ולא תקיא הארץ תרגום ירושלמי ולא תפלוט ארעא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [אייין פאר.]

^ב [עססאן.]

^ג [גאנג. ארט. פערכהייט. רעכט געריכטס ארדנונג.]

^ד [וואססר קריג.]

^ה [אין אהר רומען.]

^ו [ארם שפייען.]

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון